אחוז הפניות שאינן עומדות בקריטריונים ואינן נמסרות לרוכש.
שיעור פסילה הוא אחוז הפניות שנוצרו אך לא נמסרו לרוכש, משום שאינן עומדות בקריטריונים שסוכמו.
זהו המשתנה שהכי משפיע על מחיר הליד ושהכי פחות מדברים עליו. ככל שהסינון מחמיר, פחות פניות שורדות — ועלות הפניות שנפסלו מתפרסת על מספר קטן יותר של לידים נמסרים.
נניח שעלות ייצור פנייה גולמית היא 60 שקל:
| שיעור מעבר בסינון | עלות ליד נמסר |
|---|---|
| 100% (ללא סינון) | 60 ₪ |
| 70% | 86 ₪ |
| 50% | 120 ₪ |
| 30% | 200 ₪ |
המסקנה המרכזית: בקשה להחמיר קריטריונים היא בקשה להעלות מחיר. זו אינה תכסיסנות של הספק אלא חשבון. ספק שמסכים להחמיר קריטריונים בלי לשנות מחיר — ברוב המקרים פשוט לא יחמיר בפועל.
פנייה שנוצרה ולא נמסרה. הרוכש לא רואה אותה ולא משלם עליה. זהו הסינון ״הטוב״ — הוא מונע מלכתחילה בזבוז זמן מוקד.
ליד שנמסר, חויב, ואז התברר שאינו עומד בקריטריונים. כאן נדרש מנגנון זיכוי — וכאן נוצרים רוב הסכסוכים, מפני שהצדדים חלוקים על השאלה אם הליד אכן פסול או פשוט לא נסגר.
הצעת מחיר נמוכה משמעותית מהשוק, באותם קריטריונים בדיוק, פירושה כמעט תמיד שיעור פסילה נמוך — כלומר, פניות שלא היו אמורות לעבור, עוברות. אתם מקבלים בדיוק את מה ששילמתם עליו.
שיעור פסילה הוא אחוז הפניות שנוצרו אך לא נמסרו לרוכש משום שאינן עומדות בקריטריונים שסוכמו. זהו המשתנה שמשפיע ביותר על מחיר הליד.
מפני שעלות הפניות שנפסלו מתפרסת על פחות לידים נמסרים. אם עלות פנייה גולמית היא 60 שקל, שיעור מעבר של 70 אחוז מניב ליד ב-86 שקל, ואילו שיעור מעבר של 30 אחוז מניב ליד ב-200 שקל.
ליד פסול אינו עומד בקריטריונים שהוגדרו בחוזה, והאחריות עליו היא של הספק. ליד שלא ענה הוא ליד תקין שלא מוצה, והאחריות עליו היא של הרוכש. ערבוב בין השניים הוא מקור עיקרי לסכסוכים.
אני עונה על שאלות מקצועיות בתחום יצירת הלידים — תמחור, איכות, מדידה ובניית מערך רכש לידים. לרכישת לידים בפועל, Ymedia היא הבית המקצועי שלי.