מודל תמחור שבו משלמים על כל הקלקה על המודעה.
CPC (Cost Per Click), בעברית עלות לקליק, הוא מודל תמחור שבו המפרסם משלם עבור כל הקלקה על המודעה, ללא קשר למה שקורה אחריה.
ב-CPC הסיכון מתחלק: הפלטפורמה מתחייבת להביא מבקר, אך האחריות להמיר אותו לפנייה — ולכן גם הסיכון שלא יומר — נותרת אצל המפרסם.
שני המודלים קשורים בנוסחה אחת פשוטה:
CPL = CPC ÷ יחס ההמרה בדף
קליק ב-4 שקלים ודף שממיר 4 אחוז מייצרים ליד ב-100 שקל. אותו קליק בדיוק, עם דף שממיר 5 אחוז, מייצר ליד ב-80 שקל.
המסקנה: מי שמייצר לידים בעצמו מתחרה על שני משתנים — עלות הקליק ויחס ההמרה. שיפור באחד מהם שקול לחלוטין לשיפור בשני.
לעומת זאת, CPL עדיף כשאין יכולת פנימית לתפעל מדיה, כשרוצים ודאות תקציבית, או כשמעדיפים להעביר את סיכון התנודתיות לספק.
ההשוואה הנפוצה ״ליד מספק עולה 100 שקל, ואצלי הוא עולה 70״ כמעט תמיד שגויה, מפני שהחישוב העצמי כולל רק את תקציב המדיה. חישוב הוגן חייב לכלול גם את שעות ניהול הקמפיין, עלות הכלים והמערכות, יצירת התוכן והיצירטיב, ובניית דפי הנחיתה ותחזוקתם. כשמוסיפים אותם, הפער מצטמצם או מתהפך.
CPC, ראשי תיבות של Cost Per Click ובעברית עלות לקליק, הוא מודל תמחור שבו המפרסם משלם על כל הקלקה על המודעה, ללא קשר לתוצאה שאחריה. האחריות להמיר את המבקר לפנייה נותרת אצל המפרסם.
מחיר הליד שווה ל-CPC מחולק ביחס ההמרה בדף. קליק ב-4 שקלים ודף שממיר 4 אחוז מייצרים ליד ב-100 שקל; אותו קליק עם דף שממיר 5 אחוז מייצר ליד ב-80 שקל.
CPC עדיף כשיש יכולת פנימית לתפעל רכש מדיה ונכס שממיר היטב. CPL עדיף כשרוצים ודאות תקציבית ולהעביר את סיכון תנודתיות המדיה לספק. השוואה הוגנת בין השניים חייבת לכלול גם עלויות ניהול, כלים ותוכן, ולא רק תקציב מדיה.
אני עונה על שאלות מקצועיות בתחום יצירת הלידים — תמחור, איכות, מדידה ובניית מערך רכש לידים. לרכישת לידים בפועל, Ymedia היא הבית המקצועי שלי.